האם גם אתה נופל במלכודות האלו כשאתה כותב?
הפוסט הזה נכתב עבורך. הוא לא נועד לאנשי פרסום וקופירייטרים כי אם לבעלי אתרים, למצייצים בטוויטר לבלוגרים, ובעצם לכל למי שכותב למדיום האינטרנטי.
עדכון הפנדה של גוגל הגיע וכמי שעומדת בראש עסק שמספק שירותי תוכן אין שמחה ממני על כך. פתאום יותר ויותר לקוחות רוצים לרכוש תוכן איכותי, מעניין ויצירתי ולא תוכן לפי משקל (=כמות מילים), תוכן שיגרום ללקוחות שלהם להישאר באתר כמה שיותר זמן.
עכשיו שגוגל עומדת לשים סוף לחוות התוכן, החזון שהביא אותי להקים את העסק מתגשם –
כך כתבתי בחזון של החברה לפני כמה שנים:
"החזון שלנו הוא להעשיר את רשת האינטרנט בתוכן שהוא איכותי, מעניין, חדשני ורענן. כי עבורנו כתיבת תוכן אינה עבודה או סתם מקצוע - זוהי שליחות!"
נחמד, לא?
העדכון האחרון של גוגל נראה בבחינת חידוש להרבה מאוד מקדמי אתרים ובעלי אתרים, אולם הוא אינו מפתיע את מי שעוסק בשיווק ובפרסום כבר שנים רבות. הוא אינו חדשות למי שאף פעם לא הפסיקו לנסות לחדש ולעניין לקוחות, והוא לא תופס את מי שתמיד עמלו על חידוד מסרים ושיוף פאנצ'ים עם המכנסיים למטה. (תזכור את הפסקה הזו אתה עלול לצחוק עליה מאוחר יותר...!!!)
בעידן שבו כמעט כל אחד מאיתנו כותב: לבלוג, לטוויטר, למגירה, לבת הזוג או לקירות (של פייסבוק) אני חושבת שהגיע הזמן לעבור על כל המלכודות שכותבים נוטים ליפול בהן, ושסופן לפגוע באמינות המסר ובמטרות הכתיבה.
אז יאללה, בואו נתנער מכל טעיות הכתיבה הרווחות ונייצר טקסטים יעילים שישיגו בדיוק את המטרה שלשמה נכתבו...!
1. אל תהיה סופר סתם – כשאני אומרת סופר סתם אני לא מתכוונת לסופר סת"ם, שעוסק בכתיבת ספרי תורה ומזוזות. אני מדברת על כך שכדי להתחיל לכתוב חשוב שיהיה לך נושא מעניין לכתוב עליו. מדהים כמה הכתיבה זורמת מרגע שיש לך נושא. אי אפשר וגם לא מומלץ לכתוב שפע של משפטים שאינם מעבירים שום מסר. אם אין לך על מה לכתוב, סימן שהגיע הזמן לקרוא...
2. אל תדבר גבוהה גבוהה – האם אתה שבוי בהנחה שאם תשתמש במילים מפוצצות בעת הכתיבה הקוראים "יתפסו" ממך חכם יותר?אם כן, אז כדאי שתקרא את המחקר הבא:
מה שבאמת מצחיק הוא שכותבי המאמר האקדמי הזה לא למדו ממנו כלום, כי שם המאמר שלהם הוא:
Consequences of erudite vernacular utilized irrespective of necessity: problems with using long words needlessly
במקום אולי השם הבא:
האפקט שנוצר עקב שימוש במילים מפוצצות ובלתי נחוצות.
ואם לסכם את זה, אז פשוט כתוב כמו שאתה מדבר!!! כלל זה נכון ואין זה משנה במה מדובר ומהו נושא הטקסט. כתיבה אישית וקולחת תהיה קלה ומהנה יותר לקריאה מאשר כתיבה מרוחקת או מליצית. יש מקום לשימוש במילים ארוכות ומפוצצות רק במקרים שבהם לא מצאת מילים אחרות.
3. אל תחרטט – הנטייה להאריך בכתיבה או בלשון העם "לחרטט" היא בעיה גדולה של הרבה מאוד כותבים. לא, זו לא בעיה גדולה כמו שיש לנו במדינת ישראל עם מערכת הבריאות, שרק הולכת ומתדרדרת. אין ספק שמאז שרמון העביר בכנסת את חוק הבריאות הממלכתי ישנה החרפה במצבם של החולים שהביאה לכך שחולים צריכים לשכב במסדרונות. ואם נחזור לרגע לחוק הבריאות הממלכתי שהעביר רמון ונכנס אל תוקפו בשנת 1995, לאחר שעבר בקריאה שלישית ברוב דחוק...
הנקודה הובהרה, אני חושבת...
4. אל תספר על, תתאר את – כלל זה הוא כלל ברזל בעולם הפרסום. בואו ניקח לדוגמה את הפרסומת של בזק שבה גידי גוב מככב. המסר שרצתה חברת בזק להעביר הוא: 1000 דקות שיחה חינם למצטרפים החדשים לשירות החדש שלה. הם היו יכולים לסגור את הפרסומת הזו עם שיקופית שמראה שכל מצטרף חדש ייהנה מההטבה.
במקום זה במהלך הפרסומת ראינו את גידי גוב מתקשר לבת שלו, פותח את הספר "החטא ועונשו" ומתחיל לקרוא לה, והוא זה שהעביר לנו, הלקוחות, את המסר ואת התחושה שאם נתחבר לשירות החדש של בזק יהיה לנו מלאאאאאאאאאאאא.... זמן לדבר חינם!!!
- אל תספר על המאפיינים של הרכב, ספר על חוויית הנהיגה החלקה...
- אל תספר על התכונות של הרהיטים שאתה מוכר, כי אם על התחושה המפנקת שהם מעניקים למי שיושב עליהם.
5. היה ציורי וספציפי – תגיד לי אתה, איזה משפט נשמע לך יותר טוב:
- בפאנג שוואי לכל צבע יש משמעות משלו וחשוב לדעת את המשמעויות של כל צבע.
או
- על פי הפאנג שוואי הצבע הכתום יאפשר תקשורת טובה בין בני הבית, הצהוב יעודד אופטימיות, הירוק יאפשר את הצמיחה של הגרים בבית וכו'...
איזה משפט יותר מעניין? מה ציורי יותר ומאפשר לך לדמיין את חייך המאושרים בבית שעוצב על פי תורת הפאנג שוואי?
6. תכתוב שתוי (או מסטול), אבל תערוך כשאתה פיקח – את המשפט הזה קראתי לא מזמן באיזה פוסט נהדר וייתכן מאוד שהוא ידבר גם אלייך. אולי אתה אחד מהאנשים שפניני חוכמה זולגות מהם כאשר הם שתויים או מסטולים, אין לי בעיה עם זה, אני יכולה רק לקנא באנשים הללו. אבל את עבודת העריכה תשאיר לזמן שאתה פיקח!!!
תעבור על הטקסט שכתבת, תוריד מילים מיותרות, רעיונות שחוזרים על עצמם או מילים בלתי הגיוניות שנראו לך מבריקות בהתחלה. תן לטקסט לנוח לפני שאתה מעלה אותו לאוויר ותן לעוד אנשים לחוות עליו דעה.
7. טקסט לא חייב להמשך לנצח כדי להיות נצחי – יש אינספור דיונים ומחקרים אקדמיים על האופן שבו גולשים מעדיפים לקרוא. כולם מסכימים שלא צריך לכתוב טקסטים ארוכים מדי. אני מאמינה שיש מקום לטקסטים ארוכים גם באינטרנט, החוכמה היא לסדר אותם בפסקאות קצרות או פסקאות משתנות באורכן.
אם ניקח לדוגמה עיתונים יומיים, אפשר לראות שהם כותבים פסקאות קצרות וכך מחזיקים את הקורא, גם כאשר מדובר בכתבה הנפרסת על פני 4 עמודים שלמים.
8. אל תכתוב משפטים ארוכים ומייגעים - למה להקשות או להלאות את הקוראים שלך? למה לסבך אותם? זה מיותר. כל משפט צריך להעביר רעיון בצורה ברורה ותמציתית.
9. אל תרדים את הקוראים שלך – אין טעם לכתוב כמה פעמים את אותו רעיון, זה עשוי להרדים את הקוראים שלך. לשון אחר, מיותר לחזור שוב ושוב על אותם דברים, אחרת הגולשים יעזבו את האתר או הבלוג שלך ויעדיפו לעבור לאתר אחר. במילים אחרות, מספיק שתבהיר את הנקודה שלך פעם אחת בטקסט ולא תחזור עליה מספר פעמים.....
חחחחחחחחררררררררררר.... פפפפפפפפשששששששששש
לסיכום, כל אחד יכול לכתוב, לרתק ולעניין. רק חשוב לזכור שהקוראים שלך הם אנשים בדיוק כמוני וכמוך. הם ימשיכו לקרוא רק אם תעניק להם ערך ממשי: מידע חדש, מבט רענן, השקפה משעשעת או דעה מוצקה.
בקיצור, תפרסמו רק טקסטים שאתם הייתם רוצים לקרוא!!!
ואם הגולשים שלכם יאהבו את זה, אז גוגל כבר יגיע...
